מתנות המלאכים… (מעשה שהיה)
…״ותיכף ומיד ממש… הקכ״ה עצמו… אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ״ואתם תלוקטו ?יאחד אחד גני ישראל, ומשיב את כולם – ושב עמהם… ואז נמשיך במעמד ההתאחדות של כולנו יחדיו, עם כל היהודים ברחבי העולם ושומעים את הדברים ביחד עם כלל ישראל בכל מקום שהוא, בבית המקדש השלישי, כיון שברגע כמימרא באים על ענני שמיא לארצנו הק׳״.
(קסע מדברי הרבי ממעמד פרסומא דניסא העולמי חנוכה תשנ״ב)
שאל פעס ה״דברי יחזקאל״ משינוא זצוקללי׳ה: מה יהיה על אלה שאינם חפצים להיגאל?
עליהם – סיפר את הסיפור הבא:
בזמנו של הרה״ק רבי זאב וואלף מזבאריז זצ״ל חי איש אחד, רשע בן בליעל, ״מוסר״ שהציק לצדיקי הדור ולפשוטי עם בהלשנותיו, עד שעל פי הדין היה חייב מיתה. והתפללו הצדיקים למפלתו, אבל תפלותיהם חזרו ריקם. והרגישו, שנמשכת לו איזו חנינה דרך העיר זבאריז, והבינו שרבי זאב וואלף באהבת ישראל שלו מגן על כל יצחקו כל יהודי ויהודי, יהיה מי שיהיה. ־ הסכימו הצדיקים הצדיקים לנסוע אל הרהי׳ק מזבאריז ולדבר על לבו להסיר את חסותו מאותו רשע. הם הגיעו למעון קדשו יכולים מלכי לקראת סוף השבוע, והציעו לפניו את הענין – האומות איך שהרשע מצער את אחינו בני ישראל ואת צדיקי הדור ׳׳במסירות׳׳ איזו מתנה נוראה וכי הם רואים ברוח קדשם שסורו רע צריך ולא יצאו מזרעו צדיקים עד סוף כל הדורות, ותפלתם לא הועילה בגלל החוט של חסד שנמשך מהרבי.
השיבם הצדיק: ״עסק כזה, לקלל בן ישראל, מה לי למהר לעשותו לפני שבת קודש, וכי זוהי ההכנה לקראת שבתי שמעו אלי ותשהו כאן מעט, ונראה מה לעשות״.
חיכו הצדיקים עד לשבת, והזכירוהו בליל שבת קודש, ולא ענה. בשבת בבוקר, ולא ענה. בסעודה שלישית, ולא ענה. ביום אי אמרו לו: ״עתה אנו מבקשים שרבינו יאות לבקשתינו ויצא מזה כבוד שמים רב, על דרך שנאמר: ״שומר ה׳ את כל אוהביו״ על ידי כך ש״את כל הרשעים ישמיד״…
פתח הצדיק ואמר: ׳׳דוד המלך עליו השלום אמר על המלך המשיח, שכל המלכים ״יובילו שי למורה״. ויש להבין, איזה שי יקבל המלך המשיח מהגוים, וכי מהי המתנה שבידם לתת לו;
אלא הענין כך הוא: לפני ביאת המשיח יהיו אחינו בני ישראל טרודים בפרנסתם. סוחר הבדים יעמוד בחנותו וימדוד אמות בד, בעל בית המרזח יעמוד מאחורי הדלפק וימזוג משקאות. ובעיצומה של המלאכה ישמעו קול רעש גדול בחוץ. ישאל הסוחר את הלקוח: מה קול הרעש? יאמר לו: איני יודע, זה עתה באתי מהרחוב ומאומה לא קרה. אבל קול הרעש הולך וגובר. יאמר הקונה: אצא החוצה ואראה. הוא יוצא החוצה ורואה המון רב מבני ישראל, אנשים נשים וטף, תלמידי חכמים ופשוטי עם, אצים רצים בחיפזון. הוא שואל אותם מה אירע, והם אומרים לו: וכי אינך יודעי הרי משיח בא! מוסיף הוא ושואל: היכן הוא, ולאן אתם רצים; והם משיבים: לבתי הכנסת ולבתי המדרש, לומר פרק תהלים ולשנן דף גמרא. כי אנו חשים עצמנו ערומים מן המצוות וזוהי הדרך להתקרב לקדושה! רק זה חשוב לפני המשיח, ולא כסף או זהב! הצטרף אליהם השואל ורץ עמם לבית המדרש.
בינתיים, עומד בעל החנות ומחכה שהקונה ישוב לקחת את הבד שהזמין. לפתע מנסר בחלל קול שופר חזק מאד, עד שהאזנים תצילנה. בעל החנות אינו יכול להשאר עוד בחנותו, ויוצא אף הוא לראות מה קורה, ומצטרף אף הוא להמונים הרצים לבתי המדרשות. כל היהודים בכל קצוות תבל, כולם מהלכים ברגש לבית אלקים, ושופכים נפשם בתפלות ובקשות, בכיות ותחנונים, ושבים בתשובה שלמה מעומק הלב, יומם ולילה לא ישבותו. לפתע יבוא ענן ויבחר מכאן ומשם כמה יחידי סגולה ויקחם עמו, ובת קול תצא ותכריז שפלוני ופלוני זכו להגיע לתשובה שלמה ונבחרו להכנס למחיצתו של משיח צדקנו. או אז ירימו הנשארים וישאו קולם בבכי מר ויזעקו בקול גדול ״רבונו של עולם, מה יהיה אתנו, כי אנו נשאר כאן;!״ וירבו בחרטה ובתשובה עד שיבוא הענן שוב וילקט את אותם שכבר הגיעו לנקודה האמיתית של התשובה. והשאר יבכו ויתחננו וישובו אף הם, ויבוא הענן פעם נוספת וילקטם, עד שסוף כל סוף יזכו כל עדת ישראל למדריגת התשובה האמיתית וילקחו לבוא לפני משיח צדקנו.
והנה, כשמוע כל העולם כולו קול שופרו של משיח, תפול אימה ופחד על כולם וכל גויי הארץ יחרדו פן יבוא המלך המשיח לנקום בהם על כל הצרות והשמדות שעשו בעם ישראל במשך שנות גלותו בארצות פזוריו. יתכנסו איפוא כל מלכי תבל לטכס עצה מה לעשות כדי להנצל מחרון אף המלך המשיח ועם ישראל. כל חכמי האומות מביעים את דעתם זה בכה וזה בכה, זה אומר נשחדו בהון רב, וזה אומר נשגר לו אבנים טובות ומרגליות. וזה מציע לתת לו חבל ארץ כדי לקבץ אליו את עם ישראל –
אז יעמוד הפיקח שבהם על רגליו ויאמר:
דעו, שכל דבריכם הבל המה, שהרי מלך המשיח אינו זקוק למתנותיכם, בכחו לעשות עמנו מלחמה ולמגרנו כרגע, וליטול את כל הוננו ואדמותנו באין מפריע! כל המתנות שבעולם אינן נחשבות בעניו. אם נרצה לשלוח אליו מתנה יקרת ערך שתשכך את חמתו ותרצה את פניו, עלינו לשלוח לו את היקר בעיניו מכל: נשלח לו איש יהודי במתנה! נושיב אותו בעגלה מפוארת, ונשים כתר על ראשו, וכל מלכי ארץ יתלו כתריהם סביבו. כך יראו ויוכיחו בפני המשיח את הכנעתם, ובכך יתפייס.
נכנסו הדברים בלבם, וההצעה תשא חן בעיניהם. מיד ישלחו לחפש איזה יהודי. אבל לא ימצאו, כי כולם שבו בתשובה וכולם נישאו אל המלך המשיח, ומי פתי להשאר בארץ העמים. לאחר חיפושים מייגעים מצאו יהודי רשע אחד, שלבו לב אבן וערפו כנחושת. אין לו דבר עם עם ישראל ולא עם המלך המשיח – הם ימצאו את אותו מלשין שאותו אתם רוצים לקלל. מיד יקחוהו ויושיבוהו על העגלה, ישימו כתר לראשו וישלחוהו בכבוד גדול – ככתוב: ״יובילו שי למורה״!
כיון שיגיעו לגבולות ממלכת המשיח, ישלחו לפניהם שליח שהנה כל מזרח ומערב באים לשחר את פניו ולהשתחוות לפניו, ומביאים לו שי. יצחקו כל הצדיקים צחוק גדול: ״וכי איזה שי יכולים מלכי האומות להביא, וכי איזו מתנה צריך המשיח;!׳׳ ישאל המלך המשיח: ״מה היא המתנה?! ישיבו: "יהודי!׳׳. אז יאמר המלך המשיח: ״הרי זו המתנה הגדולה ביותר והחשובה ביותר עבורי, כי היהודי הגרוע ביותר הוא מיוחס גדול ויקר מכל!״
סיים הצדיק מזבאריז: ״ואתם רוצים שאני אסכים לקלל את מתנתו של המלך המשיח?!… (״דברי שלום״ עמי קנד – קנו).
הגה״ק מסטרופקוב סיפר זאת בשם אביו הי׳דברי יחזקאל״ לפני הגאון רבי שמואל ענגיל, זצ״ל. נענה הגאון מראדומישלא ואמר: אני שמעתי ענין זה מגאון אחד ברוסיה, וסיים: כל זה מבואר בפסוק(ישעיה כז) ״והיה ביום ההוא יחבוט הי מישבולת הנהר עד נחל מצרים, ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל, והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״. ויעויין במדרש שוחר טוב פרק פו, אר״י בן סימון עתידין אומות העולם להביא דורונות למלך המשיח… והוא אומר להם: יש ביניכם ישראל – הביאו לי, כו׳ ע׳׳ש.
(מספר רבנו הקדוש משינווא־)
(פנימיות 32)